רש"י על מכות ז׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מכות ז׳ ע״א:א׳ רש"י על מכות ז׳ ע״א:ג׳ »

1 חכמת שלמה על מכות פתח ↗

רש"י בד"ה לפני כו' בו הס"ד:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1245 כי שם מורה על מהות כמבואר למעלה הערה 332, נמצא שמהות א"י היא היותה "ארץ החיים", לכך אם שופכים דם בקרבה בזה סותרים למהותה של הארץ, ולכך גולים ממנה. וכן נאמר במדבר לה, לג-לד "ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל". ודרשו מכך חכמים שבת לג. "הא אתם מטמאים אותה בשפיכות דמים אינכם יושבים בה ואיני שוכן בתוכה". והרמב"ן שם פסוק לג כתב: "ענין הטומאה, שתהיה הארץ טמאה ולא ישכון בה כבוד השם בהיות בה דם נקי שלא נתכפר בדם שופכו". ובהעמק דבר שם פסוק לד כתב: "ללמד שטומאה זו גורמת שלא תשבו בה, וכדתנן במסכת אבות ובשבת פרק ב' לג. דשפיכות דמים גורם לגלות את ישראל". ויש בזה הטעמה מיוחדת; אמרו חכמים מכות ז. "ברח המחויב מיתה מארץ לחוצה לארץ, אין סותרין את דינו "לחזור ולישא וליתן אולי יזכה" רש"י שם. מחוצה לארץ לארץ, סותרין את דינו, מפני זכותה של ארץ ישראל", ופירש רש"י שם "אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות". ומדוע זכותה של א"י תועיל למצוא למחוייב מיתה פתח של זכות. אך לפי המתבאר כאן הדבר מחוור היטב; הואיל וארץ ישראל היא "ארץ החיים", לכך זכות א"י תועיל למחוייב מיתה שלא יתחייב מיתה בפועל, כי ב"ארץ החיים" אין למיתה אחיזה כפי שיש לה בחוצה לארץ. וכן שנינו יבמות סד. "נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה להבנות ממנה... אין ישיבת חוץ לארץ עולה לו מן המנין", ואיירי ששהה בחוצה לארץ ובא לארץ, שאז ישיבת חו"ל אינה עולה למנין עשר השנים רא"ש יבמות פ"ו סי"ב, וגו"א בראשית פט"ז אות ו. והטעם הדבר הוא כנ"ל, שהואיל ומי שאין לו בנים חשוב כמת נדרים סד:, לכך שפיר יש בא"י יותר אפשרות להבנות ולהוליד בנים, כי יש בה הפקעה מסוגי מיתה השונים.

2 מתני' לפני אותו בית דין - שנתחייב בו:

3 אין סותרין - לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:

« רש"י על מכות ז׳ ע״א:א׳ רש"י על מכות ז׳ ע״א:ג׳ »